<h1>שו"ת הרמ"ה סימן רמ"ה</h1>
<h2>דף מה.</h2>
וששאלת על ראובן ושמעון שנשתתפו בממון היה חובות של גוים בשטרות מהם על בני מתא ומהם על הכפרים וכשנפטר ראובן העיד על עצמו שפטר את שמעון מכל מיני השבועות והעמידו במקום ב' עדים כשרים וראובן מינה את אשתו אפוטרופא על בניו ונתן עליה את שמעון שותפו מעיין ולקחה האפוטרופיא כל מה שהיה ביד ראובן ומסרה אותם לשמעון שותפו והיו השטרות שהיו ביד ראובן על שמו אלא שביד שמעון פנקס בסידור השטרות שהיה בינו ובין ראובן ג"כ פנקס כמוהו ולא הקפידו זה על זה בהיות השטרות בשם אחד מהם אלא שמחלו בזה ושאלת אם יתחייב שמעון שבועת השותפים אם לאו. תשובה אם היה התובע להשביע שמעון שבועת השותפים תובע להשביעו בשביל שנשא ונתן בממון בחיי ראובן אינו יכול להשביעו על כך כי כבר פטר אותו מכל מיני השבועות ועוד שהעמידו במקום שני עדים כשרים והיה די לפוטרו באחד משני דברים אלו ואין צריך בזה לפוטרו מן היורשים בפירוש כי א"צ בזה אלא במי שפי' במחילתו נדר ושבועה אין לי עליך שיורה בדבורו אין לי אבל ליורשי יש להם אבל מי שפטר שותפו מכל מיני השבועות סתם אינם יכולים יורשיו להשביעו אלא אם היה בעל המחילה רוצה לגבות חוב מיורשי המוחל והוא מה שאמרו כן אבא שאול בן אבא מרים אומר בין נקי שבועה בין נקי נדר בין דלא נדר בין דלא שבועה בין הוא בין יורשיו אין משביעין אותה מה נעשה שהרי אמרו חכמים בבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה וכן הלכה וא"ל רצה להשביעו אלא בשביל שנשתמש בממון אחר שנפטר ראובן יכול להשביעו כשתהיה ביניהם כפירת טענת שתי כסף כמו שבארתי לך כי לא תועיל מחילת ראובן אלא בשבועה שנתחייב שמעון בשביל מה שנחשד שלקח ממון ראובן בחייו אבל מה שנחשד שלקח מן הממון אחר פטירת ראובן שכבר זכו בו היורשים בדין הירושה לא תועיל מחילת ראובן וכן אמרה המשנה בזה הלכה מקבר בעלה לבית אביה או שחזרה לבית חמיה ולא נעשית אפוטרופא היורשים משביעים אותה על העתיד לבא ואין משביעין אותה לשעבר וזאת המשנה סמוכה לשתי משניות האחת מדברת בהמושיב את אשתו חנונית או שמינה אפוטרופיא הרי זו משביעה כל זמן שירצה וזה כשלא פטר אותה משבועה והמשנה שאחריה מדברת בדינה כשפטרה והוא משביעה והביא בזאת המשנה דברים חלוקים ובסוף כתב לה נדר ושבועה אין לי וליורשי ולבאים ברשותי עליך ועל יורשך ועל הבאים ברשותך לא הוא ולא יורשיו ולא הבאים ברשותו משביעין אותה ואת יורשיה ואת הבאים ברשותה שיורה זה שאם פטר אותו מיורשיו אינם יכולים להשביעה ואח"כ אמרה דיבור נ' יורה שאם פטר אותה מן היורשים לא תועיל זאת המחילה אלא במה שנשתמשה בו בחייו אבל במה שנשתמשה בו ליורשים לא תועיל בו מחילתו הוא שאמר ואם נעשית אפוטרופיא יורשים משביעין אותה על העתיד לבא ואין משביעין אותה לשעבר.
